תחזיות מנצח מונדיאל 2026: מי תרים את הגביע?

צרפת הן מועדפות הטורניר והטיעון לטובתן פשוט: יש להן את השחקן הטוב בעולם בקיליאן מבאפה, את הסגל העמוק ביותר בתחרות, ומבנה אימון שמפיק ביצועים גבוהים בתנאי טורניר. הן ניצחו את מונדיאל 2018 והגיעו לגמר ב-2022 — שם הפסידו לארגנטינה בפנדלים אחרי אחד הגמרים הגדולים בהיסטוריה, כולל כובע-פרסה של מבאפה שלא הספיק.

עמוד השדרה יוצא דופן. סאליבה בעמדת בלם מרכזי הוא אחד המגנים המפקדים ביותר באירופה. טשואמני וקמוונגה בקו האמצע נותנים לצרפת פיזיקליות ויכולת נשיאת כדור שקשה לקוי האמצע של נבחרות אחרות להתמודד איתם. גריזמן מחבר בין קו האמצע להתקפה בתנועה ויצירתיות שלא מתגלות בסטטיסטיקות הגולמיות. ומבאפה — בגיל 27, בשיא ההתפתחות הפיזית והטכנית שלו — הוא הנשק המכריע.

השאלה החוזרת על צרפת היא האם יוכלו להפוך עליונות טכנית לניצחון אלוף כשהלחץ גבוה ביותר. הם עשו את זה ב-2018. כמעט חזרו ב-2022. הכישרון לא מוטל בספק. לצרכי פול הימורים — צרפת הן הבחירה שהיא בו זמנית הסתברות הגבוהה ביותר ולא המועדפת המוחצת של הקהל — כי רוב ההימורים עדיין נוטים לארגנטינה בעקבות 2022.

צרפת כמנצחות מונדיאל 2026 היא ההמרה הניתנת להגנה, ההמרה עם הערך, וההמרה שסביר שתניב את הניחוש הזוכה.

ברזיל לא ניצחו את המונדיאל מאז 2002 והפער של 24 שנה נושא משקל. הן הנבחרת המצליחה ביותר בהיסטוריית הטורניר עם חמישה תארים, והציפייה שמגיעה עם כל סגל ברזילאי כל ארבע שנים היא משהו שאף נבחרת אחרת לא נושאת. ב-2022 נפלו ברבע גמר מול קרואטיה בפנדלים — אחרי טורניר שבו היו כנראה הנבחרת המרשימה ביותר בשלב הקבוצות.

לסגל 2026 יש את הכלים להגיע רחוק יותר. ויניסיוס ג'וניור הוא אחד מהשניים-שלושה התוקפים המסוכנים ביותר אחד-על-אחד בעולם. רודריגו מספק פרופיל שונה — רגוע יותר, טוב יותר במרחבים צרים. אנדריק מוסיף אפשרות ישירה וצעירה יותר בהתקפה. קו האמצע סביב קאסמירו מספק אבטחה הגנתית שנותנת לתוקפים חופש לבטא את עצמם.

הדאגה לברזיל היא לכידות טקטית תחת לחץ נוקאאוט. כששלב הקבוצות נוח — ברזיל מרהיבות לצפייה. כשהנוקאאוט דורש ארגון הגנתי ומשמעת קולקטיבית מול יריב מבוני היטב — השאלות מחריפות. הכישרון של ברזיל לא מוטל בספק. האם מבנה האימון וכימיית הסגל מתרגמים את הכישרון הזה לניצחון בשבעה משחקים — זו אי הוודאות שמפרידה בין ברזיל לצרפת בהיררכיית ההימורים.

ארגנטינה הן מגינות תואר המונדיאל, וזה נושא משקל אמיתי — לא רק כאות אלא כי מבנה הסגל שניצח בקטאר 2022 נשמר ברובו. הכימיה שסגל אלוף בונה דרך ריצת טורניר מוצלחת היא אמיתית. הם יודעים לנצח תחת לחץ, לנהל רגעים, ולהתמיד בכדורגל נוקאאוט — שבעה משחקים הוכיחו זאת בקטאר.

חוליאן אלבארס צמח לאחד מחלוצי הקידמה השלמים ביותר בכדורגל העולמי. האינטליגנציה שלו, הלחץ שהוא מפעיל, והיכולת לסיים במרחבים צרים הופכים אותו לבעיה מתמשכת. מק-אלסטר במרכז קו האמצע הוא מהטובים בעולם בעמדתו. אנזו פרנדס יכול לשלוט בכדורגל הבינלאומי כשהמבנה נכון. מולינה ושאר הבלמים קדמיים מספקים איזון בהתקפה ובהגנה.

הטיעון הנגדי הכן לארגנטינה הוא היסטוריה. שום נבחרת לא ניצחה במונדיאלים עוקבים מאז ברזיל ב-1958 וב-1962. הסגל הזדקן מאז קטאר. מסי — הדמות המכרעת ב-2022 — בסוף קריירתו, ויכולתו לשאת את ארגנטינה על פני שבעה משחקים לא ודאית. ארגנטינה תהיינה הנבחרת הנבחרת ביותר בפולים בגלל 2022, והקונסנזוס הזה הוא בפני עצמו סיבה להסתכל במקום אחר אם אתם מייעלים לפרדה.

אנגליה בנו לקראת הרגע הזה יותר מעשור. הסגל הנוכחי מייצג את הדור האנגלי המוכשר ביותר מאז 1966. ג'ודה בלינגהם ברינאל מדריד הוא אחד מחמשת קשרי קו האמצע הטובים בעולם. בוקאיו סאקה הוא אחד התוקפים העקביים ביותר בכדורגל האירופי בשלוש עונות רצופות. פיל פודן, קול פלמר, וכל שאר הסגל נותנים לאנגליה יותר מגוון יצירתי מכל הרכב אנגלי קודם.

השאלות על אנגליה מוכרות ומתמשכות. האם יוכלו לתרגם איכות אישית לארגון קולקטיבי תחת הלחץ הספציפי של נוקאאוט? ההיסטוריה הטורניר האחרונה שלהן מראה ביצועים עקביים מתחת לפוטנציאל הסגל. יש דאגה מבנית שהפער בין היכולת הטכנית לסתגלות הטקטית אינו רחב כמו שהשמות מציעים.

ההערכה הכנה לצרכי פול: אנגליה בחצי גמר היא תוצאה עם הסתברות גבוהה. ניצחון מצריך שהמערכת תתאים לשחקנים — אפשרי, אבל לא הוכח עד כה. אנגליה כמנצחות היא ההמרה עם הפוטנציאל הגבוה מהנבחרות הגדולות, ומרבית ההימורים לא יהמרו עליהן לכל הדרך — מה שהופך אותה להמרה בעלת ערך אם תצא.

גרמניה בילו את השנים שאחרי יציאות שלב הקבוצות ב-2018 וב-2022 בבנייה מחדש מעקרונות ראשונים. התהליך הפיק משהו מרגש: סגל צעיר ומתוחכם טכנית שהחליף את הדפוסים הצפויים של המודל הגרמני הישן במשהו יותר אקספרסיבי, ישיר, ומסוגל להסתגל לסגנונות שונים בתוך הטורניר.

פלוריאן וירץ הוא הכדורגלן הגרמני המרגש ביותר מדורו — קשר התקפי מדויק טכנית עם יכולת לקבל במרחבים צרים, להסתובב, ולשחק קדימה בקצב. ג'מל מוסיאלה מספק פרופיל שונה: ישיר יותר, פיזי יותר. קאי הברץ הבשיל לתורם אמין ברמת ליגת אלופות. יהושע קימיך מביא את האינטליגנציה ההגנתית שמסדרת את קו האמצע.

גרמניה אירחו את אירו 2024 והגיעו לרבע גמר — חזרה אמיתית לצורה. לגבי מונדיאל 2026, תקרה ריאלית היא חצי גמר. גרמניה בגמר היא המרה חיה. הדאגה הספציפית היא האם וירץ ומוסיאלה יישארו בריאים ובצורה על פני שבעה משחקים בקיץ של צפון אמריקה. אם כן — גרמניה מסוכנות לכל נבחרת בשלבים המאוחרים.

ספרד ניצחו את אירו 2024 בגרמניה בהצגה שהייתה בחלקה כדורגל ההתקפה השלם ביותר שנצפה בטורניר גדול מזה שנים. למין יאמאל — בן 17 בטורניר ושהבקיע שער מדהים בחצי גמר מול צרפת — הוא הכוכב. אבל האיכות הקולקטיבית סביבו היא שהופכת את ספרד למועמדת ריאלית למונדיאל ולא לנבחרת של פרודיגי אחד.

פדרי הוא המנוע: הקשר הטכני ששובר קווים, מוצא זוויות במרחבים צרים, ומשמר חזקה תחת לחץ. ניקו וויליאמס מספק רוחב ומהירות בצד השני מיאמאל. המבנה ההגנתי השתפר משמעותית, עם קו הגנה שמשלב יציבות עם יכולת לבנות משחק מהשוער קדימה ולשמור על המשחק הפוזיציוני של ספרד.

הדאגה לגבי ספרד כמנצחות המונדיאל היא שהמעבר מאלוף אירופה לאלוף עולם אינו אוטומטי. אירו 2024 התנהל על פני שבועיים ביבשת אחת. המונדיאל דורש אותה איכות על פני שבעה משחקים לאורך חודש בתנאי קיץ אמריקאיים. משחק הלחץ הקצר של ספרד והדרישות הפיזיות שהוא מציב על הקשרים שלהן הוא דאגה ספציפית בחום. הן מסוגלות לנצח כל נבחרת על פני 90 דקות. לעבור את כל הדרך — זו השאלה. לשחקני פול, ספרד כמנצחות היא המרה שהיא בו זמנית ניתנת להגנה — הן אלופות אירופה הנוכחיות — ומספיק מנוגדת לזרם ביחס לצרפת-ברזיל-ארגנטינה שבראש מרבית ההימורים כדי לייצר פרדה אמיתית.