קבוצה K - מונדיאל 2026: אורוגוואי, יפן, ג'מייקה, חוף השנהב

אורוגוואי הן אלופת עולם פעמיים עם סגל המשלב ניסיון ברמה האירופית הגבוהה ביותר עם הקשיחות התחרותית שמוקדמות קונמבול מייצרות. קונמבול נחשבת בצדק לנתיב המוקדמות התחרותי ביותר בעולם — כל משחק בית הוא קרב, כל משחק חוץ הוא מלחמה, והגבול בין עלייה לכישלון הוא דק מן הדק. נבחרות שעוברות את המסלול הזה מגיעות למונדיאל מבושלות קרבית בצורה שנתיבי מוקדמות אחרים פשוט לא מייצרים.

הקו הקדמי הוא נקודת המוצא להערכת האיום של אורוגוואי. דארווין נונייז בליברפול הוא אחד החלוצים הפיזיים המסוכנים ביותר בכדורגל העולמי. הקצב שלו, הכוח האווירי, והיכולת לרוץ מאחורי הגנות במהירות מלאה יוצרים בעיות שאפילו יחידות מאורגנות מתקשות לנהל. כשהשירות נכון, נונייז הוא נוכחות שמשנה משחקים.

האיכות האמיתית, לעומת זאת, נמצאת בקו האמצע. פדריקו ואלוורדה ברפ"מ מדריד הוא אחד ממיטב חצאי השדה מסוג box-to-box בדורו. המנוע שלו יוצא דופן — מכסה שטחים עצומים, מקבל תחת לחץ ומקדם קדימה, וביצועי הירי מרחוק שלו הופכים אותו למסוכן בדרכים שתוקפים אינם. רודריגו בנטנקור מספק את הבסיס הטכני, ושניים אלה יוצרים קו אמצע שמתחרה עם כל אחד בטורניר.

הגנתית, חוזה מריה חימנס מוביל יחידה שהייתה בלב מסעות ליגת האלופות של אטלטיקו מדריד שנים. אורוגוואי ראשונות הוא הקריאה הנכונה של מה שמציעה הקבוצה הזו.

הביצוע של יפן במונדיאל 2022 היה אחד הסיפורים הטקטיים המרתקים של הטורניר. הן הוצבו בקבוצה עם גרמניה — רביעיות בעולם — וספרד — אחת המועדפות לפני הטורניר — וניצחו את שתיהן. לא על ידי חניית האוטובוס ותקווה, אלא על ידי הפעלת מערכת לחץ גבוה מסודרת ואינטנסיבית שיצרה כאוס אמיתי בבניית המשחק של היריבות ואז העניש בנגד קר ומדוייק. הניצחון 2-1 על גרמניה והניצחון 2-1 על ספרד לא היו מקרים. הם היו תוצר של נבחרת מוכנה המבצעת תוכנית קוהרנטית בעוצמה.

האיכות האישית שופרה בהתמדה. ריטסו דואן הפך לאחד הכנפיים האמינים יותר בבונדסליגה בפרייבורג. דאיצ'י קאמאדה קורא משחק היטב בכיסים מאחורי קו האמצע של היריב. טקומי מינאמינו יש לו ניסיון בליגת האלופות. השוער שואיצ'י גונדה היה עקבי ומוצק. אף אחד מהשחקנים האלה אינו שחקן ברמה עולמית בנפרד, אך המערכת הקולקטיבית הופכת אותם לסכום גדול מחלקיו — בדיוק מה שהופך את יפן לכל כך קשה להתמודד איתן במונדיאל.

יפן שניות היא הניחוש הסביר — וכנראה הנכון — אבל חוף השנהב ילחצו עליהן קשה.

חוף השנהב הן אלופות גביע האומות האפריקאי לאחר זכייה במהדורת 2023 על אדמתן בדרמה גמורה — הן כמעט הודחו בשלב הקבוצות לפני שהפכו את המסע שלהן לגמרי וזכו בגביע. ה"קאמבק" ההוא, אמנם תוצר חלקי של כאוס הטורניר, אישר שלסגל הזה יש חוסן נפשי אמיתי ויכולת לייצר כשהלחץ בשיאו.

אפשרויות ההתקפה הן אמיתיות. סבסטיאן הלר חזר ממחלה קשה להוביל את הקו הקדמי, ושילוב הבטחה שלו, הניצוב והנוכחות האווירית נותנים לחוף השנהב נקודת ייחוס בשליש הסופי שנבחרות מבוססות כישרון פחות מחזיקות. פרנק קסיה מספק נוכחות פיזית ורייצות מקו האמצע. הרוחב במערכת שלהן הוא ההיסטורית מקום יצירת ההזדמנויות המסוכנות ביותר — ישיר, מהיר, ומדויק.

האתגר לחוף השנהב הוא עקביות. מסע ה-AFCON שלהן חשף נטייה לביצועי חסר במצבים נוחים ולביצועי יתר כשגבן לקיר. במונדיאל, כשכל משחק מוכרע בשוליים קטנים, חוסר העקביות הזה יוצר סיכון אמיתי. מול ג'מייקה יהיה להן מספיק. מול יפן המשחק יהיה צמוד, טקטי, מוכרע בפרטים. מול אורוגוואי הן ככל הנראה מנוצחות. אבל חוף השנהב שניות הוא ניחוש מוצדק — ובמיוחד אם ינצחו בעימות הישיר עם יפן, שהוא תוצאה ריאלית בהחלט בהתחשב ביתרון האישי שלהן בעמדות מסוימות. זה התרחיש שמבדל שחקני פול שבחרו בהן ממי שבחרו ביפן כברירת מחדל.

עלייה של ג'מייקה דרך CONCACAF היא הישג בפני עצמו. האזור הפך לתחרותי הרבה יותר בסבבים האחרונים עם עלייתה המהירה של קנדה ונוכחותה העקבית של מקסיקו ברמת מונדיאל. לעבור את המסלול הזה פירושו שלג'מייקה יש סגל עם רמת תחרות בסיסית לפחות — הן לא כאן במקרה.

עם זאת, פער האיכות בין ג'מייקה לשאר הנבחרות בקבוצה K משמעותי. לאורוגוואי יש שחקנים קבועים בליגת האלופות בהרכב הפותח. יפן הן מהנבחרות הטקטיות המאורגנות ביותר בעולם. חוף השנהב הן אלופות יבשת. ג'מייקה מתמודדת עם שלושתן, והמטרה הריאלית היא ליקוט נקודות כשהיריב אדיש יותר לתוצאה.

לשחקני פול, ג'מייקה רביעיות הוא ניחוש אוניברסלי כמעט וכנראה נכון. הסצנריו היחיד שכדאי לציין הוא המשחק מול חוף השנהב — אם יפגשו כשחוף השנהב כבר הבטיחה את הגורל שלה ותוריד הילוך, ג'מייקה עשויה לנצל ולגנוב נקודה.